עומר פומרנץ

עומר פומרנץ

עומר

בערב, כשהילדים היו במיטה ושיחקו, מיכל זרקה לערן בובה שפגעה לו ליד העין ומאד כאב לו. כשהגעתי ראיתי את ערן כואב, מכסה את העין בידו. ביקשתי ממנו להוריד את היד כדי שאוכל להסתכל ואמרתי לו שאני הולך לעשות לו ריפוי חרום, והזמנתי את מיכל להצטרף.

שמתי יד על העין שלו, ביקשתי ממיכל לדמיין מטוטלת בתוך העין שמרפאה. מיכל מיד עצמה עינים ונכנסה לתהליך. אני דימינתי מטוטלת "הומאופטית" במהירות של פי 10. שאלתי את ערן אם הוא מרגיש חום בעין. בהתחלה אמר "לא" ואחרי שתי שניות אמר בהפתעה "כן"!. ביקשתי מנו שיפסיק אותנו כשהריפוי נגמר, והוא הפסיק אחרי כמה שניות. הורדתי את היד ומיכל פקחה את העיניים. ערן פתח זוג עיניים מופתעות – "שרפתם לי את העין מרב חום". עניתי לו שכן ושהעין נרפאה. הוא מצמץ בחוסר אמון והתחיל לחייך – "זה באמת עבר, איך עשיתם את זה?"

"ריפוי" עניתי לו. כולנו מרפאים "ריפוי פשוט". אחר הסברתי להם על העמק בתוך כף היד, דרכו מתחברים לריפוי ועל לחץ שווה, ועשינו טיפולים אחד לשני.

עומר

נעמי גולדברג מורה לזן-שיאצו