שקט

מהו שקט?

שקט

תארו לכם אגם. שקט לגמרי. צלול. בתוכו משתקפים ההרים,השמיים,העצים. טיפת מים אחת שנושרת לאגם, אבן אחת שמושלכת, יוצרות המון מעגלים שהולכים ומתרחבים. אותו אגם, אילו היה גועש, לא היינו רואים את התפשטות המעגלים, לא היינו רואים את השתקפות השמיים.

שקט משקף הכל, ודרך שקט הכל נע.

לכן כשאני באה לגעת במישהו (לטפל), הדבר הראשון הוא ליצור את השקט בתוכי, עוד לפני המגע הראשון. כי רק משקט יש תנועה אמיתית, חיבור, אהבה.

בדרך כלל בלימוד אומנויות לחימה שונות ואומנויות ריפוי כמו שיאצו או עיסוי תאילנדי, ההוראה הבסיסית היא להתרכז בבטן, שלוש אצבעות מתחת לטבור. זהו המקום שבו ממוקם מרכז הכובד של הגוף ועל כל התנועות לנבוע ממנו.

במהלך עבודתי במשך השנים מצאתי משהו קצת שונה. הבנתי שאם כל מגע בגוף חייב לנבוע ממקום של שקט וחיבור, הרי אצל כל אדם, האזור בגוף משם נובע השקט שבו הוא שונה.

מקום זה יכול להיות בין המפשעה לגרון, והוא יכול להשתנות במהלך טיפול אחד, או מדי מספר טיפולים. הדרך לזהות מאיפה לעבוד, והיכן לשים לב לתחושות- היא פשוט להניח יד על קו האמצע של הגוף, במקום שהגוף הכי מבקש.

וכשאנו עושים זאת, אנו בעצם עובדים מתוך האזור הפתוח שבנו (KYO) ובחיבור אל המטופל. אנו נהיים לאחד.

תוך כדי טיפול, כשהראש מתחיל להתערב – מהי התנועה הבאה, מה המצב בבנק וכו', זה אומר לנו כי יצאנו מהשקט, יצאנו מהחיבור, ואז פשוט צריך לזהות את זה ולחזור לשם. למצוא אולי את התחושות במקום אחר בגוף.

הגוף יודע לרפא את עצמו. התפקיד שלנו הוא להזכיר לו זאת דרך שקט, דרך כוון ודרך תנועה. ולכן שקט מאפשר תמיכה והקשבה אין סופיים לצרכים של המטופל.

ומכיוון שכולנו אחד, בבפנים שלנו, הרי תמיד עזרה למישהו להיפתח אל התנועה והריפוי שלו, היא בעצם עזרה לנו להיפתח אל השקט, ההקשבה והתנועה.