דבר אלי בפרחים

אמא סיפרה לי שהתחלתי ללכת ליער כבר בגיל שנתיים. ומאז לא הפסקתי…   כל סתיו חזרו החצבים, ואחריהם סתווניות כרכומים, ונרקיסים ליד השלולית, ואז הגיעו כלניות, צבעונים רקפות וסחלבים. שידעו להתחבא היטב. אותם הכי אהבתי. הפרחים הפכו לחברים. הם היו שם כל שנה, אחרי הגשם, חיבקו אותי. כנערה חוויתי איתם לראשונה את התחושה האנרגטית. והתמלאתי […]